אי־דיווח על נכסים בחו״ל, הכנסות שלא דווחו, פעילות בינלאומית שלא הוסדרה – כל אלו הם מצבים שרבים נתקלים בהם בשלב כזה או אחר. לעיתים מדובר בטעות תמימה או חוסר מודעות, ולעיתים במצב שהסתבך עם השנים. המכנה המשותף הוא תחושת אי־ודאות: האם זה ייגמר בקנס? בחקירה? בהליך פלילי? הליך גילוי מרצון מס הכנסה נועד בדיוק למצבים האלו. הוא מאפשר להסדיר חובות מס ולהקטין משמעותית את החשיפה המשפטית – ובתזמון הנוכחי, אף יותר מתמיד, בעקבות פרסום נוהל גילוי מרצון חדש לשנת 2025. העברה בין־דורית של עסק משפחתי היא אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בחיי העסק והמשפחה. מדובר במעבר של אחריות, שליטה והון – ולעיתים גם של רגשות, ציפיות ומתח. למרות הכוונות הטובות, לא מעט העברות בין־דוריות מסתיימות בקשיים, סכסוכים ואפילו בפגיעה בעסק עצמו. הסיבה המרכזית לכך היא היעדר תכנון מוקדם ומקצועי. במאמר זה נסקור את הנקודות המרכזיות שכל בעל עסק משפחתי צריך להכיר לפני שמתחילים בתהליך.
מהו גילוי מרצון מס הכנסה ומה מטרתו
גילוי מרצון הוא הליך שבו נישום פונה מיוזמתו לרשות המסים בישראל ומדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר. המטרה המרכזית היא לאפשר הסדרה של חובות מס תוך התחייבות של המדינה שלא לנקוט הליכים פליליים, כל עוד מתקיימים תנאי הנוהל.
הרפורמה החדשה, שפורסמה כנוהל גילוי מרצון לשנת 2025 כהוראת שעה, מבקשת לעודד נישומים לדווח נתוני אמת, על רקע הגידול הדרמטי במידע שמגיע לרשות המסים ממקורות בארץ ובחו״ל
סוגי נכסים והכנסות החייבים בדיווח
חובת הדיווח חלה על מגוון רחב של נכסים והכנסות, בישראל ומחוצה לה: חשבונות בנק בחו״ל, השקעות פיננסיות, נדל״ן זר, רווחים מניירות ערך, פעילות עסקית מעבר לים ואף נכסים דיגיטליים.
הנוהל החדש מחדד כי הבקשה לגילוי מרצון חייבת להיות מלאה, כנה ומגובה במסמכים, לרבות פירוט מקור ההכנסות, סכומי ההון, שנות המס הרלוונטיות ואומדן המס לתשלום
הצגה חלקית או לא מדויקת עלולה להביא לדחיית הבקשה.
חילופי מידע בינלאומיים והסיכון באי־דיווח
בעבר, רבים הניחו שנכסים בחו״ל אינם גלויים לרשויות בישראל. כיום, ישראל שותפה להסכמים בינלאומיים לחילופי מידע, ורשות המסים מקבלת נתונים שוטפים על חשבונות, השקעות ונכסים במדינות רבות.
הרפורמה החדשה משקפת את שינוי הגישה: החלון לפעול ביוזמה הולך ומצטמצם. אם מידע רלוונטי כבר מצוי בידי רשות המסים – גם אם טרם נפתחה חקירה – הבקשה לגילוי מרצון עלולה להידחות
יתרונות הפנייה המוקדמת באמצעות עורך דין מיסוי
הנוהל החדש מדגיש עד כמה קריטית הפנייה המוקדמת. עורך דין מיסוי בוחן תחילה האם מתקיימים תנאי הסף: היעדר חקירה, היעדר מידע מהותי בידי הרשויות, והיעדר בקשת גילוי קודמת.
ליווי משפטי מאפשר להגיש בקשה מדויקת, דרך הטופס המקוון הייעודי, ולנהל את ההליך מול הגורם המוסמך ברשות המסים – שהוא הסמנכ״ל הבכיר לחקירות ומודיעין.
זהו שלב שבו טעות אחת עלולה לסגור את הדלת להליך כולו!
שלבי ההליך והכנת התשתית המשפטית והחשבונאית
הרפורמה מבהירה כי גילוי מרצון אינו “מכתב התנצלות”, אלא הליך סדור. לאחר אישור הבקשה, הטיפול עובר למסלול אזרחי: דו״חות מתקנים או הליך שומה, בהתאם להחלטת רשות המסים.
בשלב זה נדרש תיאום מלא בין עורך דין מיסוי לרואה חשבון מיסוי בינלאומי, כולל חישוב קרן המס, ריבית והצמדה. הנוהל קובע לוחות זמנים ברורים להגשת הדו״חות ולתשלום המס, ואי־עמידה בהם עלולה להביא לביטול החסינות הפלילית שניתנה
טעויות שעלולות להוביל להליך פלילי
הרפורמה החדשה מחדדת את הסיכון שבטעויות. פנייה מאוחרת מדי, מסירת מידע לא מלא, אי־תשלום המס במועד או הפרת תנאי הנוהל – כל אלו עלולים להביא לביטול הליך הגילוי מרצון ולאפשר לרשות המסים להשתמש במידע שנמסר גם בהליך פלילי.
חשוב להדגיש: החסינות חלה רק על העבירות והמידע שנכללו בבקשה ואושרו, ואינה חלה על הכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית.
ליווי מקצועי עם עו״ד ורו״ח אבידור לפיד
עו״ד ורו״ח אבידור לפיד מתמחה במיסוי בינלאומי ובהליכי גילוי מרצון, ומלווה לקוחות בהליכים רגישים אלו בהתאם לנוהל המעודכן. השילוב בין ראייה משפטית לחשבונאית מאפשר לבחון האם קיימת זכאות להליך, לבנות בקשה מלאה ואמינה, ולנהל את ההתנהלות מול רשות המסים עד להסדרה מלאה.
בעידן של חילופי מידע, נוהל גילוי מרצון 2025 הוא הזדמנות מוגבלת בזמן. מי שפועל נכון ובזמן – יכול להסדיר טעויות עבר ולישון בשקט. מי שממתין – עלול לגלות שהחלון נסגר.
גילוי מרצון הוא לא רק תיקון של העבר, אלא החלטה אסטרטגית לגבי העתיד.
נספחים:
בואו תצפו בתוכנית מערוץ 10 ערוץ הכלכלה על העברה בין דורית
מוזמנים לצפות בפרק פודקאסט של מס שפתיים – איך מבצעים העברה בינדורית מוצלחת?
אורח: יניב וולף, רו”ח – הבעלים של המרכז להעברה הבין דורית בישראל חלק א’
