אין חובב ספורט שלא זוכר את העברה ההיסטורית של כוכב הכדורגל, ניימאר ג’וניור, מברצלונה שבספרד לפריז סאן גרמן אלופת צרפת, בסכום אייקוני וחסר תקדים של 222 מיליוני יורו, סכום שיא להעברה של שחקן כדורגל מקבוצה אחת לקבוצה אחרת שנקבע באוגוסט 2017.
לאחרונה, הסיפור הזה קיבל תפנית משפטית מעניינת מאוד. בעולם הכדורגל כל מה שקשור להעברות בינלאומיות הינו תחת חוקי פיפ”א (FIFA), פדרציית הכדורגל הבינלאומית המנהלת את ענף הכדורגל העולמי.
בהתאם לחוקי פיפ”א, כל העברה בינלאומית של שחקן מקבוצה אחת לשנייה שכללה בתוכה דמי העברה כפופה בנוסף לתשלום דמי סולידריות.
בפשטות, דמי סולידריות משולמים בעת העברת שחקן שכללה תגמול כספי לקבוצה המעבירה (אם עבר ללא תמורה אין זכאות לדמי סולידריות). הרציונל העומד מאוחרי דמי הסולידריות הינו תגמול מינימלי לקבוצות אשר טיפחו, קידמו ואימנו את השחקן. דמי הסולידריות משולמים לכל קבוצה בה שיחק השחקן מגיל 12 ועד 23 כאשר החישוב הינו מקסימום שיעור של 5% מדמי העברה ששולמו על השחקן אשר יחולקו בין הקבוצות בהם היה השחקן בגילאי 12-23 לפי חלקן היחסי ובהתאם לכמות הזמן ששיחק בכל קבוצה וקבוצה.
בעניינו, בקיץ 2017, פריז סן גרמן הפעילה את סעיף השחרור בחוזהו של ניימאר בברצלונה ורכשה אותו, כאשר היה בן 25 בשעתו, בסך של 222,000,000 מיליוני אירו כחלק מהפרויקט הקטארי שבנה השייח אל חליפי בעיר האורות. בשנת 2019, ברצלונה פנתה לפריז כדי לקבל את דמי הסולידריות שמגיעים לה על פי חוקי פיפ”א ומשזאת סירבה, התחילה דרך ארוכה בת כמה שנים ובתי משפט רבים עד שהתקבלה ההחלטה הסופית בעניין ממש לאחרונה.
כאמור, בפריז היו מודעים כמובן כי עליהם לשלם דמי סולידריות של 5% מסך העברה של ניימאר לקבוצות שבהם שיחק מגיל 12-23, שבמקרה הזה, ניימאר שיחק בסאנטוס הברזילאית, עיר מולדתו, עד גיל 21 ושנתיים נוספות עד גיל 23 כבר היו בברצלונה. בחישוב פשוט, סנטוס הברזילאית זכאית לסכום מוערך של 9 מיליון יורו בעוד ברצלונה בנוסף לתשלום ההיסטורי שקיבלה כדמי העברה זכאית לקצת יותר מ-2 מיליון יורו נוספים. נשיא סנטוס הברזילאית הודה כי קיבל את התשלום המלא על החלק שלו בדמי הסולידריות בסמוך למועד העברה ההיסטורית.
הקרבות המשפטיים שמחוץ למגרש – ההחלטות בערכאות השיפוטיות של פיפ”א
ברצלונה מכיוונה, פנתה תחילה, ללשכה ליישוב סכסוכים בפיפ”א (FIFA DRC) בטענה כי סכום העברה שקיבלה אינה כולל את חלקה בדמי הסולידריות וכי מדובר על סעיף רכישה שהקבוצה הצרפתית הפעילה. מנגד, פריז סן גרמן טענה כי היא הפעילה “סעיף פיצויים” בחוזהו של ניימאר, אשר מגלמים את גובה הפיצוי שצד אחד ישלם לצד השני במקרה של הפרה חד צדדית של החוזה וללא סיבה מוצדקת. לפיכך, הסתמכו בפריז על פסיקה של פיפ”א ולבית הדין לבוררויות ה– CAS, שם נקבע כי תשלום פיצוי מסיום חד צדדי של החוזה ללא סיבה מוצדקת אינו כפוף למנגנון הסולידריות של פיפ”א. בנוסף, פריז טענה כי ברצלונה “התעשרה” שלא בצדק ובחוסר תום לב
לבסוף, העניין הגיע להחלטתו של בית הדין לבוררויות של פיפ”אי ה- CAS (החלטה מס’ CAS 2021/A/8543 Paris Saint-Germain Football v. Futbol Club Barcelona), שפירש את סעיף השחרור של ניימאר בברצלונה כסעיף רכישה מוסכם בצורה הדדית כך שברצלונה פעלה בתום לב וחייב את פריז לשלם לברצלונה דמי סולידריות בסכום של קצת יותר מ-2 מיליון יורו.
בית המשפט בהחלטתו, התעמק בעיקר במהות הסעיף וכוונות הצדדים ופחות בבחירת המילים וניסוחם המקורי בחוזה. החלטה שכזאת, הינה דוגמה קריטית בעניין הבנת מודל דמי הסולידריות, מהותו ואופן שימושו.
אז איך זה נוגע לקבוצות בישראל?
שימו לב שככל וקבוצה מחו”ל מוכנה לשלם את סעיף השחרור של שחקני כדורגל מישראל פסיקת ניימאר קובעת שכל עוד השחקן לא הפר את ההסכם והעסקה היא תשלום בגין סעיף השחרור, הקבוצה ממנה השתחרר השחקן תהא זכאית לדמי סולידריות – צעד ששומר על הקבוצות שמפתחות שחקנים ויוצר איזון.
משרדנו מתמחה בייעוץ משפטי של כדורגלני עילית בליגת העל הכדורגל, ספורטאים אולימפיים וב-UFC בייצוג שוטף מול הגופים השונים במקצועיות רבה.
אבידור לפיד, עו”ד (רו”ח) – עורך דין ספורט – מלווה ספורטאי עילית
אורון ברגיל – מתמחה ושוער נבחרת ישראל בכדוריד
