פער הציפיות בין עריכת ייפוי כוח מתמשך ובין יכולת המימוש בפועל.
“רק היום קיבלתי שלושה ייפויי כוח ריקים! אין מילה בהנחיות מקדימות! מה אני אמורה לעשות איתם? לתת למיופה הכוח לרוקן את החשבון ולחשוף את הבנק לתביעות?”
זאת הייתה תגובתה הכועסת (ובצדק) של מנהלת מחלקה משפטית באחד הבנקים המובילים בישראל כשהתקשרנו לברר מספר סוגיות לצורך כתיבת שורות אלה. “כשלא כתוב כלום והכל נתון לפרשנות – אז אנחנו מפרשים לחומרה”.
מנגד טענו, כי על הבנק לפעול בהתאם להוראות החוק ושאלנו מה באשר לסעיפי ההסמכה המפורשת? “רב הנסתר על הנגלה” אמרה לנו והוסיפה:
“קחו לדוגמא ניהול חשבון מניות. מי מבטיח שהשקעה במניה מסוימת אכן תיטיב עם הממנה ולא תשאיר אותו חסר פרוטה לטיפול רפואי אם יזדקק? חייבים לקבוע מנגנון מגן כמו אישור הפעולה על ידי גורם מוסמך לעניין או צמוד לפרמטרים בנקאיים מסוימים. אנחנו לא יכולים לאפשר למיופה הכוח לעשות כרצונו בחשבון ללא שום בקרה, מחובתנו להגן על כספי הממנה ועל הבנק“.
“מה בנוגע למתן מתנות לקרובים, תרומות ועוד?… הממנה כותב את רצונו במפורש ואין זה תפקידנו כעורכי הדין לבדוק בציציות את מצב החשבון, האם תכבדו את הנחיותיו כלשונם?
ענתה היועצת: “גם כאן קיימות שאלות רבות, בהנחה והממנה ביקש להעניק מתנות בסכומים משמעותיים כמו למשל מתנה לכל נכד שיתחתן והבנק יסכים להעביר את הכסף, מה אם הדבר משאיר לממנה פרוטות להמשך חייו? לבית אבות, לטיפול סיעודי או טיפול רפואי אם יצטרך? האם מצופה מהבנק לרוקן את החשבון וזאת כאשר הבנקאי מבין שהפעולה אכן מכבדת את רצונו אך מנגד מסכנת את עתידו?” על מי מוטלת האחריות? ולמי יבואו בטענות ברגע האמת היא שואלת? כנראה שלבנקים! הם מי שאמורים לנקוט במשנה זהירות ולכן על כל פעולה חריגה נבקש אישור בית משפט“.
זה בדיוק מה שניסינו למנוע (המחוקק, בתי המשפט וציבור עורכי הדין), את ההתרוצצויות לבית המשפט, את ההכבדה הן על המשפחה והן על בתי המשפט.
“אתם צריכים להבין” הוסיפה.. “הבנקים הם הכיס העמוק ומה שלא יהיה, הכל יגיע לפתחנו. בשורה התחתונה – למרות כל מה שנכתב אנחנו “המבוגר האחראי”, אצלנו הידע והבנת ההשלכות אנחנו הולכים בין הטיפות, בין החוק, רצון הממנה והלאקונות הרבות במידע מהאפוטרופוס. בסופו של יום, אנחנו אלה שאמורים וגם כנראה נידרש, לשמור על אינטרס הלקוח“.
בפסק הדין של כבוד השופט אלון גביזון מיום 4 במרץ 2021,[1] עלתה השאלה האם על הבנק לאפשר בחשבון שמונה מונה לו אפוטרופוס לבצע פעולות בחשבון הבנק כגון הנפקת כרטיסי אשראי וביצוע פעולות באינטרנט. הבנק סירב בטענה כי עליו לנקוט במשנה זהירות ביחס לפעולות המבוצעות בחשבון ואין באפשרותו לאשר את המבוקש. לטענת בא כוח הבנק:
“חשבונו של אדם שמונה לו אפוטרופוס הינו חשבון מיוחד בו האפוטרופוס פועל בחשבון שאינו שלו ושאינו זכאי לכספים שבו, ומשכך על הבנק מוטלות חובת אמון וזהירות מוגברת, כאשר מתן אפשרות של שימוש באשראי וביצוע פעולות באינטרנט, עלולים להביא לפגיעה בחובות אלה, שכן הבנק לא יוכל למנוע פעולות שייתכן וייעשו שלא כחוק”.
האמת חייבת להיאמר, אכן גם הבנקים נמצאים בקושי מסוים במקרה שחשבון הבנק מנוהל באמצעות אפוטרופוס או מיופי כוח בחשבון. הבנקים מחויבים לפעול בדרך שעלולה לסתור את חובת הזהירות המוטלת עליהם. לפיכך, הוסיף בא כוח הבנק: “חובת הזהירות במקרה של חשבון האפוטרופסות מחייבת את הבנק להקטין את הסיכונים הקיימים בניהול חשבון מעין זה תוך קיום מערך פיקוח הדוק יותר“.
לעומת זאת, עמדת האפוטרופוס הכללי בפסק הדין הייתה ברורה: “על הבנקים לפעול ולהנגיש החשבונות להם מונו אפוטרופסים“.
בהכרעתו קבע כב’ השופט גביזון באופן שאינו משתמע לשני פנים כי: “שלילה גורפת של שירותים בנקאיים מאוכלוסיה רחבה…., רק בשל “חובת הנאמנות והזהירות המוגברת והצורך בפיקוח ובקרה”, אינה סבירה ולמצער מפלה, שכן יש להניח כי בידי הבנק האמצעים הכספיים והיכולת הטכנולוגית ליתן השירותים המבוקשים תוך ביצוע התאמות לחשבון אפוטרופסות… סבורני כי אנשי המחשוב של הבנק ימצאו פתרונות לאותה חובת זהירות מוגברת ומנגנון פיקוח נדרש ובאופן שיתאפשר למבקש לפעול למען אמו בצורה מקוונת ומודרנית התואמת את המאה ה 21″.
כב’ השופט גביזון מחייב את הבנק למצוא פתרונות ומטיל על המוסדות הפיננסים אחריות להפעיל שיקול דעת ולאזן בין חובת הזהירות ובצורך בפיקוח ובקרה לחובת הנאמנות ללקוח, להמשיך ולהפעיל את חשבון הבנק בחופשיות ובכפוף לחוק.
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חדשני ובשנה האחרונה אף הפך לכלי דיגיטלי בתקופת הקורונה. אחת ממטרותיו במסגרת כתיבת ההנחיות המקדימות בקשר לענייניו הרכושיים של הממנה, נועדה לאפשר למיופה הכוח “להיכנס לנעליו” של הממנה ולאפשר לו לפעול כמנהג בעלים בחשבוניותיו וברכושו הפרטי. המשך הפעילות כמנהג בעלים מאפשר לקיים המשכיות ורציפות ניהול אורח חייו הכלכליים ולאפשר לו באמצעות מיופה הכוח להגשים את רצונותיו.
על כן, בהמשך לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת בתאריך 15 בדצמבר, 2020, בה נדונו הקשיים הרבים בהתנהלותם של מיופי כוח מול הבנקים, אנו קוראים לבנקים ולמוסדות הפיננסים להעמיק בהכשרות עובדים, בחידוד נהלים, בהנגשת ומציאת פתרונות דיגיטליים מתקדמים וזאת כדי למנוע עוגמת נפש בעתיד לעשרות אלפי אנשים שכבר ערכו ועוד יערכו ייפוי כוח מתמשך.
ומה איתנו עורכי הדין שניתן לנו רישיון לעריכת ייפוי כוח מתמשך? מהי האחריות המוטלת עלינו?
תפקידנו הוא להנכיח ולתקף את רצונותיו של הממנה, בין היתר באמצעות כתיבת הנחיות מקדימות ובמקרה הצורך גם מפורשות וזאת גם כדי להקל על עבודת הבנקים והרשויות השונות לעשות את עבודתם נאמנה.
מדבריה של מנהלת המחלקה המשפטית עלה בפירוש, כי ככל והדברים כתובים באופן מפורש וכמובן בכפוף לחוק, הדבר יקל על הבנק מאוד בביצוע ההנחיות ובמימוש רצון הממנה. מנגד, הלינה, כי גם ההפך הוא הנכון, שכן באין הנחיות מקדימות או הנחיות מפורשות, ברירת המחדל היא שהבנק יחויב להקפיד על חובת הזהירות המוגברת שלו. המסקנה העולה בשבילנו עורכי הדין היא שאופן עריכת ייפוי הכוח ישפיע מהותית על יכולת המימוש שלו. זה בידיים שלנו – לכתוב הנחיות מקדימות!
מאת: עו”ד גילה ניר משרד עו”ד וגישור ועו”ד (רו”ח) אבידור לפיד – משרד עורכי דין חברי ועד מחוז מרכז בוועדת ייפוי כוח מתמשך
